פורסם: 20 באוגוסט 2003. עדכון אחרון: 26 בדצמבר 2005.
תשובה: קרן
השתלמות היא תוכנית חסכון לשש שנים, שבה העובד והמעביד מפקידים כספים מדי חודש,
בהתאם לגובה שכרו של העובד. בנוסף לקרן השתלמות לשכירים, שבה עוסקות כל השאלות
הבאות, קיימות גם קרנות השתלמות למורים, לעצמאים ולחברי קיבוץ, שתנאיהן שונים מאלה
של קרן השתלמות לשכירים.
תשובה: הפרשת
המעביד לקרן השתלמות, בגבולות התקרה שנקבעה לעניין זה, פטורה ממס, אף שהיא מגיעה
בסופו של דבר לכיסו של העובד. זהו יתרון עצום על-פני כל תוכנית חסכון אחרת, והוא
הולך וגדל ככל שגדל שיעור המס השולי החל על העובד. במדרגה העליונה, שבה חל על
העובד מס שולי של 50% בתוספת ביטוח לאומי וביטוח בריאות של 10.38%, כל שקל שמופקד
בקרן השתלמות שקול, מבחינת העובד, ליותר משניים וחצי שקל ברוטו. בנוסף לכך, הרווח
הנצבר על כספי החסכון בקרן השתלמות (בגבולות התקרה) פטור ממס, בשונה ממרבית אפיקי
החסכון וההשקעה האחרים, שהרווח הריאלי בהם חייב במס החל מתחילת שנת 2003.
תשובה: במגזר
הציבורי נקבעת זכותו של העובד לקרן השתלמות בהסכם קיבוצי. במקרה זה חובה על המעביד
לתת את הקרן לעובדיו בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי. במקומות עבודה שבהם לא קיים
הסכם קיבוצי בעניין זה, ההחלטה אם לתת לעובד קרן השתלמות נתונה למשא-ומתן בין
העובד למעביד.
תשובה:
בישראל פועלות יותר מחמישים קרנות השתלמות. הגדולה שבהן, בהתאם לשווי נכסי הקופה,
היא "קה"ל", ואחריה "כנרת". עוד בולטות קרנות ההשתלמות
של האיגודים המקצועיים, כגון קרן ההשתלמות של ההנדסאים והטכנאים, והקרנות של בנק
המזרחי ושל הבנק הבינלאומי הראשון. כמו כן פעילות קרנות המנוהלות על-ידי יועצי
השקעות, כגון אנליסט וקפיטל-ברגר.
תשובה: חוק
הפיקוח על נכסים פיננסיים (קופות גמל), שנכנס לתוקף ב-8.11.05, מקנה לעובד את הסמכות
הבלעדית לקבוע באיזה קרן השתלמות יהיה חבר (בתנאי, כמובן, שהוא זכאי לקרן השתלמות).
זכות זו של העובד גוברת על קביעה בהסכם הקיבוצי של הקרן שהעובד יהיה חבר בה. בחירת
קרן השתלמות היא בהתאם לשיקולים דומים לאלה המלווים כל השקעה בתוכנית חסכון או
בשוק ההון: חוסנו של הגוף המנהל, מדיניות ההשקעות של הקרן, ביצועי הקרן בשנים
האחרונות יחסית לקרנות אחרות וכדומה. מידע בסיסי על ביצועיהן של קרן ההשתלמות
השונות מופיע באתר "גמל נט"
שמפעיל משרד האוצר.
תשובה: חוק
הפיקוח על נכסים פיננסיים (קופות גמל) מתיר לעובד להעביר את כספי קרן ההשתלמות שלו
לקרן חדשה, בכל עת שיבחר. ההעברה נעשית תוך שמירה על הוותק שנצבר בקרן הקודמת.
תשובה: גובה
החסכון נקבע לפי שלושה גורמים: גובה השכר המהווה בסיס לחסכון בקרן השתלמות, שיעור
הניכוי מהעובד ושיעור הפרשת המעביד. השיעור הנפוץ לניכוי מהעובד הוא 2.5%, והשיעור
הנפוץ להפרשת המעביד הוא 7.5%. לעתים נקבעו בהסכמים קיבוציים שיעורים נמוכים יותר,
אך השיעור הנפוץ מביא למיצוי מרבי של הקלות המס שמעניקה קרן ההשתלמות.
תשובה: לא כל
רכיב שכר מזכה בהפרשה לקרן השתלמות. בהתאם לסעיף 3(ה) לפקודת מס הכנסה, רכיבי שכר
הראויים לשמש בסיס לחישוב קרן השתלמות הם כל אלה המהווים הכנסת עבודה, למעט
תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, שכר
שעות נוספות ותשלומים בשל מאמץ מיוחד או בשל אירוע
מסוים. בנוסף לכך מוגבל השכר המהווה בסיס לחסכון בקרן השתלמות לתקרה שגובהה 15,400
שקל לחודש.
תשובה: על
הפרשת המעביד החורגת מהתקרה חל מס בשני שלבים במחזור החיים של הקרן: בעת הפקדת
הכסף בקרן מוטל מס על חלק ההפרשה החורג מהתקרה, כאילו היה הכנסה ששולמה לעובד.
הרווח הריאלי שנצבר על הפקדה זו חייב במס בשיעור 15% בעת משיכת הכסף, בדומה למס
המוטל על אפיקי השקעה אחרים. המשמעות של מסים אלה היא שמהפרשה החורגת מהתקרה
נשללות הטבות המס שניתנות לקרן השתלמות.
תשובה: כבר
שנים רבות שאין צורך לצאת להשתלמות כדי למשוך את כספי הקרן – לאחר שש שנות חברות
בקרן ניתן למשוך את הכספים שהצטברו בה ללא כל תנאי נוסף. יחד עם זאת, משיכת כספים
מהקרן לצורך השתלמות מותרת כבר לאחר שלוש שנות חברות בקרן.
תשובה: גבר
שהגיע לגיל 65 ואשה שהגיעה לגיל 60 רשאים למשוך כספים לאחר שלוש שנות חברות גם שלא
לשם השתלמות מקצועית. שאירים של עובד שנפטר רשאים למשוך את הכסף שנצבר לזכותו ללא
תלות בזמן שחלף מתחילת החברות בקרן.
תשובה: לאחר
שלוש שנות חברות בקרן ניתן למשוך ממנה כספים גם אם לא התקיימו התנאים המיוחדים
לכך, אך במקרה זה יש לשלם מס הכנסה (בהתאם למס השולי החל על העובד) על הפקדות
המעביד ועל הרווחים שנצברו בקרן. מאוד לא כדאי למשוך את הכסף בתנאים אלה.
תשובה: לאחר
שש שנות חברות בקרן ניתן למשוך את כספי הקרן, אך אין חובה למהר ולעשות זאת. הכספים
בקרן ממשיכים להיות מושקעים בדומה לכל יתר כספי הקרן, והזכות למשוך אותם, ואת
הכספים שממשיכים להגיע לחשבון זה מדי חודש, נשמרת לעובד. לאחר משיכת כספים מהקרן,
נסגר החשבון, בדרך כלל, להפקדות נוספות, ויש לפתוח חשבון חדש, שממנו ניתן יהיה
למשוך כספים רק לאחר שיעברו שש שנים מיום פתיחתו.
תשובה: בהמלצותיה של "ועדת בן בסט"
לרפורמה במס הכנסה נכללה גם המלצה להטיל מס על הפרשת המעביד לקרן השתלמות, ובכך
לבטל את יתרון המס שמעניק מסלול חסכון זה. התנגדותה הנחרצת של ההסתדרות עצרה מהלך
זה. יחסי הכוחות הנוכחיים בין הממשלה להסתדרות, כפי שבאו לידי ביטוי במהלך חקיקת
התוכנית להבראת כלכלת ישראל, מראים שייתכן ניסיון חוזר לפגוע בקרן ההשתלמות,
במסגרת מדיניות האוצר להרחבת בסיס המס. סביר שפגיעה כזו לא תהיה רטרואקטיבית, כך
שחשש מפניה אינו צריך להרתיע מחברות בקרן השתלמות.
תשובה: ביטול
קרן ההשתלמות אינו פוגע מיידית בנטו של העובד, להפך – הנטו אפילו גדל במקצת משום
שמבוטל גם הניכוי מהעובד לקרן, אך ברור שבטווח ארוך ביטול קרן ההשתלמות פוגע בעובד
יותר מאשר קיצוץ בברוטו, עקב אובדן יתרונות המיסוי שמקנה קרן ההשתלמות. עובדים
בשכר נמוך, שכל שקל שהם משתכרים נחוץ להם לקיום השוטף, עשויים להעדיף, בלית ברירה,
את ביטול קרן ההשתלמות על-פני קיצוץ בברוטו. לעובדים בשכר בינוני ומעלה עדיף לוותר
על שכר ברוטו ולא לבטל את קרן ההשתלמות.
תשובה: מדובר בשני מסלולי חסכון
שונים שלכל אחד מהם מטרה משלו ויתרונות מס משלו, כך שעדיף לחסוך בשני המסלולים גם
יחד.
תשובה:
להבדיל מקרן פנסיה או ביטוח מנהלים, שבהם יש חשיבות להפקדות רצופות מדי חודש, אין
צורך בשמירה על רציפות ההפקדות בקרן השתלמות. תוכל למשוך את הכסף מהקרן בדיוק לפי
הכללים החלים על חבר פעיל.